architecture-1727807_1280

שימוש חורג בנכס

במסגרת הסדרתם של תכנון ובנייה בישראל, שימוש חורג הוא שימוש בקרקע או במבנה לא למטרה שהוגדרה לו בתוכנית בניין עיר ו/או בהיתר שניתן כדין. לדוגמא: ייעודה של דירת מגורים הוא למגורים. שימוש בה שלא למגורים, אלא כמשרד, מפעל, מחסן, גן ילדים, מסעדה, בית קפה או מספרה וכיו"ב הוא "שימוש חורג", המחייב את המעוניין להגיש בקשה מתאימה מראש ולקבל את האישורים הנדרשים.

כשהשימוש חורג מתוכנית בניין עיר
שימוש חורג מתוכנית בניין עיר יכול להתקיים בשני מצבים עיקריים:
1. קיימת תוכנית בניין עיר ובעל הנכס מבקש להתיר את שימושו של מבנה שלפי תוכנית בניין עיר לא יכול להתקיים באותו אזור.
2. באזור שבו תוכנית בניין עיר שונתה והמבנה שהיה חוקי הפך להיות בלתי חוקי. הועדה מקומית לתכנון ובנייה רשאית להמליץ על תקופה שבה עדיין מותר להמשיך והשתמש בבניינים או בקרקעות.

שימוש חורג מהיתר
שימוש חורג מהיתר יתקיים במצב בו השימוש החורג תואם את הוראות תוכנית בניין עיר אך אינו תואם את ההיתר שניתן למקרקעין ו/או למבנה.
לדוגמה דירת מגורים באזור שמוגדר למגורים על פי תוכנית ובעל הדירה מעוניין לשנות את יעודה של הדירה למשרד/ חנות/ מסעדה/ גן וכדומה.
מי שרשאי לאשר את השימוש החורג היא הועדה מקומית לתכנון ובנייה.
במסגרת בקשה לאישור חורג תבחן הוועדה את ההיבטים השונים וכך גם תוכל ליתן הנחיות ולהטיל מגבלות בכל הקשור לשימוש המבוקש.
השינוי בדר"כ ייעשה באמצעות אנשי מקצוע אדריכל/ מהנדס אשר יגישו לוועדה את התוכניות לשימוש המבוקש ויידרשו למלא תנאים אותן תציב הוועדה. ברוב המקרים השינוי כרוך בהוצאה כספית נכבדה.

בבחינת הוועדה את מתן האישור, במרבית הפעמיים ייבחנו דרכי גישה, חניה, מספר המבקרים, שעות הפעילות, בטיחות, מקלטים וכיבוי אש, וכיוצא באלה.

משך הזמן להתרת שימוש חורג
היתר לשימוש חורג מתוכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש.
היתר לשימוש חורג מהיתר יכול להינתן מבלי להיות מוגבל בזמן.
כל העושה שימוש חורג בלא שקיבל היתר כדין, לא זו בלבד שמפר את הוראות חוק התכנון והבניה ועלול למצוא עצמו מתגונן בהליכים משפטיים שפתחה כנגדו הרשות המקומית, אלא שבכך הוא גם מבצע עוולה כלפי יתר שכניו במקרקעין סמוכים, הזכאים לפנות לבית המשפט ולבקש כי יינתן צו מניעה, אשר יורה למי לחדול ולהימנע מאותו שימוש ודיי שהתובע יוכיח כי נגרמה לו "אי נוחות" על מנת להצדיק סעד של צו מניעה.

ליעוץ ומידע נוסף אנא פנו: 03-9567770
כותב המאמר: עו"ד רון מלכין,  ממשרד יוזוק, מלכין ואשל העוסק בתחום המקרקעין.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

מאמרים נוספים

השתלטות על קרקע

בשנים האחרונות אנו ערים לתופעה בה אנשים עושים דין לעצמם ומשתלטים על מקרקעין שאינם בבעלותם כאילו היו "בעלי הבית". הנושא תפס תאוצה רבה בעולם הפשע,

קרא עוד »

דייר מוגן

1. דייר שהיה זכאי להחזיק בנכס ביום 20.8.1968 שבחוזה השכירות לא צוין במפורש כי חוק הגנת הדייר לא חל עליו. 2. כל בן משפחה שהפך

קרא עוד »

אי רישום דירה בטאבו

אי רישום בית משותף בטאבו אי רישומן של זכויות בעלים בלשכת רישום המקרקעין-  בשעה טובה רכשתם דירה חדשה מקבלן, שילמתם את מלוא התמורה, אתם גרים

קרא עוד »
דילוג לתוכן